🔸1) כל פעם שאת צובעת – את שורפת שכבת הגנה של השיער שלך
כדי שהצבע ייקלט, השיער נחלש.
כתוצאה מזה - הוא מוותר על השכבה שמגנה עליו מיובש, חום, ושבירה.
בדיוק כמו עישון – זה לא הכמות, זו ההתמדה שעושה את הנזק.🚫
ואת יודעת מה הכי מפחיד?
שאת כבר לא שמה לב לזה. זה הפך לשגרה.
🔸2) הכימיכלים המסוכנים בצבעי שיער משפיעים לא רק על השיער – אלא גם על הקרקפת שלך
האזור הכי עדין בגוף – עור הקרקפת.
ובכל פעם שאת צובעת, את שמה עליו חומרים כימיים סופר מסוכנים!
זה שורף לך לפעמים? זה בגלל שהעור שלך מתנגד.
והוא מתנגד בצדק.
יש מחקרים שמקשרים שחשיפה ממושכת לרעלים בצבעים - לסיכונים שאת לא שומעת עליהם במספרה.
מוזר, לא?
🔸3) תסתכלי על התמונות שלך מהשנה האחרונה – כמה פעמים השיער שלך נראה שרוף, דק ושברירי?
את מטופחת. משקיעה.
אבל שימי לב: גם כשאת מאופרת, וגם כשאת בלוק – משהו בתמונה נראה חסר חיים.
הרבה נשים לא יודעות לשים על זה אצבע.
אבל השיער שלך יודע.
🔸4) את לא שולטת בצבע – הוא שולט בך
הפחד הזה ששורש קטן יבלוט, שמישהי תראה את השיער הלבן –הוא לא סתם.
זה פחד חברתי עמוק שאומר לנו: "ברגע שזה נראה לא מטופח – זה כאילו את פחות שווה."
וזה מה שהופך את הצבע לחובה.
ולחובה הזו יש מחיר – גבוה מדי.
🔸5) את על מסלול קבוע – ואין לך דרך לרדת ממנו
עוד חודש, עוד צבע. עוד תור, עוד כסף, עוד בזבוז זמן.
ואת לא בוחרת בזה באמת – זה פשוט קורה לך. כל פעם.
וכשזה הופך לדפוס – כבר אי אפשר לראות את הנזק כי הוא פשוט... נהיה חלק ממך.
💡 לא הפסקתי לצבוע – אבל הפסקתי לתת לזה לשלוט לי בחיים
האבקה הזו נתנה לי מרחב נשימה.
לא פתרון קסם – אלא פתרון שפוי. חכם. זמני. בריא.
אני משתמשת בה ברגעים הקריטיים – כשהשורשים מציקים לי, אבל הגוף שלי מבקש שקט.
היא עוזרת לי למשוך זמן – ולדחות את החמצן, את החום, את התחזוקה.
10 שניות, ספוגית אחת, מראה של שיער צבוע! מחזיקה לי על השיער 5/6 ימים
שום דבר לא מוריד אותה. חוץ מהשמפו במקלחת.
בלי תורים. בלי שריפה. בלי להרגיש רע.
והכי חשוב? בלי להתבייש בשיער שלי.